היתר בנייה הינו בעצם קבלה של רישיון עבור בנייה, אשר אותו מספקת וועדה מקומית לתכנון ולבנייה או לחלופין רשות הרישוי. ההיתר הנ"ל מוענק לכם בהלימה לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לזכויות הבנייה, אשר נקבעו בתכנית שמתרחשת באזור, הווה אומר – במידה והנכם מעוניינים לבצע שינוי כל שהוא בנכס שלכם, אשר כרוך בשינוי שדורש היתר בנייה – למשל, הנכם מעוניינים לבנות עוד מרפסת, כי אז הנכם עשויים לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ואז להמתין לאישור שלה. ההיתר מוענק תוך כדי התבססות על פי החוק, על הבקשה המסוימת, ועל המקום בכלל .
האם בכל עת נדרשת הוצאת היתר בניה?
על פי חוק התכנון והבנייה, בהתאם לסעיף מאה ארבעים וחמישה, אשר נחקק בשנת – 1965, ובתקנות לתכנון ובנייה , אשר הושמו הלכה למעשה בשנת – 1967, נקבעו התרחישים שבהם אפשר להגיש בקשה להיתר בנייה, לרבות – הקמת בניין מחדש, הקמת בניין חדש או הריסה של הבניין. בנוסף לכך, כל תוספת לבניין קיים, והדבר עשוי להיות כגון – קירוי מרפסת קיימת, צוהר חיצוני, סככה, סגירת מרפסת, פרגולה, חניה מקורה, גדר, פרגולה, סככה – גם במידה והקיר בנוי מחומרים קלים. יתרה מזאת, כל שינוי בקיר חיצוני מחייב הוצאת היתר בניה. כמו כן, שינוי פנימי אינו מצריך היתר. אלא במידה והשינוי משפיע על שטח הבית, או פוגם במבנה המשותף או בשלד המבנה. אלו הינם עיקר המצבים, הלכה למעשה עסקינן הודות הרוב הגדול, אך קיימים אף מצבים חריגים שנוטים להגדרה של היתר בנייה, כאשר ההגדרה הראשית שלהם הינה שהיתר בנייה נחוץ בכל סיטואציה אשר קיימת בה עשיית שימוש חורג ממה שאושר בשנים קודמות .
התקנות שמנסה להעביר שר האוצר, משה כחלון –
משה כחלון, שר האוצר במדינת ישראל, מנסה לקדם תקנות אשר ימעיטו ברגולציה על הליכי הרישוי והבנייה ויקצרו באופן ניכר את לוח הזמנים למענק של היתרי בנייה. באופן כזה שמענק היתר בנייה יהיה ניצב על הכי הרבה ארבעים וחמישה ימים מעת קליטת הדרישה שלכם. בתקנות נקבע כי באם אין תתקבל החלטה של רשות רישוי, יבחינו בבקשה שהיא כביכול התקבלה, לאשר אותה והדבר הינו שונה מהליך רישוי סטנדרטי, אשר בו חוסר החלטה הינו מיאון לבקשה.
